מערך דיור יעלים | בית אפשטיין


יש פרויקטים שמלווים אותך בהתרגשות, ובסיומם אתה מרגיש שהלב מתרחב ומתמלא.
מערך הדיור יעלים הוא אחד מהם.
את הפרויקט הזה תכננתי ועיצבתי יחד עם קולגה אהובה שלי, ליהי פולט. לאורך הדרך הייתה לנו הזכות לעבוד עם צוות מקצועי ומסור, שהיווה עבורנו השראה למסירות, מחויבות ואכפתיות אין־סופית.
יעלים הוא אחד ממערכי הדיור של בית אפשטיין, הממוקם בקריית קריניצי ברמת גן. המתחם כולל שני בתי מגורים, שבכל אחד מהם חיים כ־25–30 דיירים לצד אנשי הצוות המקצועי. שני הבתים משתרעים על כ־600 מ"ר בנוי בסך הכול, ומוקפים בחצרות, שבילים ופינות ישיבה.
המטרה שלנו הייתה ליצור סביבת מגורים נעימה לדיירי מערך הדיור יעלים – בית בטוח ומכיל, נגיש, מאפשר ומזמין, המשרה אווירה חיובית, נינוחה וביתית.
נקודת המוצא התכנונית הייתה פרקטיות, נגישות ופשטות: ליצור מרחב שקל להתנהל ולתפעל בו, עם זרימת תנועה נוחה ומענה לצרכים השונים של הדיירים והצוות לאורך היום. לצד מקסום הנגישות, בהתאם לאילוצים הקיימים, שמנו דגש על סדר, אחסון, תחזוקה יומיומית, שילוב צמחייה ואמנות, ועל יצירת סביבה רגועה, מוארת וביתית.
התכנון כלל חלוקה מחדש של חדרי הדיירים והאזורים הציבוריים, שיפוץ חדרי הרחצה, תכנון מחדש של שני המטבחים, יצירת פתרונות אחסון ותפעול, שיפור דרכי הגישה ואיחוד מפלסים במקומות שבהם ניתן היה, וכן תכנון מחדש של החצרות והמרחבים המשותפים, שהפכו לחלק משמעותי מחיי היום־יום וליצירת תחושת קהילתיות וחופש.
שני המבנים הציבו בפנינו אתגרים תכנוניים מורכבים: מבנים ותיקים ורבי־מפלסים, דרישות נגישות ומערכות קיימות. אלה הצריכו מאיתנו למצוא פתרונות יצירתיים לאורך הדרך – כאלה שמכבדים את המבנה הקיים ובמקביל נותנים מענה מיטבי לצרכים של הדיירים.
כך לדוגמא באחד מהמבנים יישרנו את מפלס הסלון שהיה שקוע בכחצי מטר עם מפלס הכניסה בו נמצאים המטבח ופינות האוכל.
מעבר לנגישות, קיבלנו מרחב נקי ומרווח ונעים לשהיה.

אחרי
הסלון ואחת מפינות האוכל אחרי השיפוץ

לפני
הסלון שהיה שקוע בכחצי מטר ממפלס הכניסה
פיר המדרגות שהיה מוקף במסדרונות צרים, נסגר באחד המפלסים הגבוהים, חובר למסדרון והפך לפינת ישיבה מזמינה, המאפשרת לדיירים המתגוררים במפלס זה ליהנות בשעות הפנוי בקרבת חדרם.


אחרי
הפיר הפך למקום מפגש נעים

לפני
פיר מדרגות מוקף במסדרונות צרים
החצר שהיתה שקועה הוגבה גם היא למפלס הכניסה, והוספה רמפה המובילה מכיוון החצר השניה


הפרויקט נמשך כמעט שלוש שנים וכלל תהליך תכנון מורכב ושיפוץ מדורג, בזמן שהדיירים ממשיכים להתגורר במקום והצוות ממשיך להפעיל את הבתים. באמצע הדרך פרצה המלחמה ושינתה את המציאות עבור כולנו. בתוך כל אלה, כל שלב דרש הקשבה, גמישות והתאמה תוך כדי תנועה, מתוך רצון ליצור שינוי משמעותי ולשמור ככל האפשר על שגרת החיים של הדיירים והצוות.
בסופו של התהליך נוצרו שני בתים נעימים, מוארים, נגישים וביתיים יותר – מרחבים שתומכים בחיי היום־יום, במפגש, בפעילות ובתחושת השייכות.
בפרויקט הזה התחזקה אצלנו ההבנה שעיצוב טוב יכול ליצור תחושת בית, להעניק כבוד, לחזק עצמאות ולאפשר איכות חיים טובה יותר.
אנחנו מודות לבית אפשטיין על האמון, על שיתוף הפעולה ועל הזכות לקחת חלק בפרויקט בעל משמעות אנושית גדולה כל כך.
צילום: סיוון מויאל
תמונות מהפרויקט
























